ככלל בהתאם לחוק ירושה אפשרית בהתאם לשתי חלופות ע"פ צוואה או ע"פ דין.

בהנחה שאדם הותיר לאחר מותו צוואה הרי שחלוקת העיזבון תתבצע ע"פ האמור בצוואתו וזאת בהתאם לכלל המנחה (הן במשפט העברי והן במשפט האזרחי)  לפיו מצווה לקיים רצון המנוח. כך שבעצם ככל שאדם הותיר צוואה הרי שלפיה יחולק העיזבון , לדוגמא : נוח קבע בצואתו שכל רכושו יועבר לשם (ולא לחם וליפת) או יעקב מחליט להוריש את כל רכושו לנכדו מנשה ולא לשנים עשר בניו.

אולם מה קורה במקרה שאדם לא מותיר צוואה? כיצד יחולק עזבונו?

מקרה כזה (בו אדם אינו תותיר צוואה) מוגדר בחוק ירושה לפי דין והמחוקק קבע כיצד תבוצע החלוקה בין היורשים.

ככלל היורשים לפי הדין הם: בן זוגו של המוריש, ילדיו או צאצאיהם (הנכדים) הוריו וצאצאיהם (אחיו של המנוח) הורי הוריו וצאצאיהם (דודיו של המנוח).

כאשר למנוח יש בן זוג הרי שבן-זוגו של יורש את המיטלטלין (כולל מכונית אם יש) ונוטל משאר העיזבון – אם הניח המוריש ילדים או נכדים או הורים – חצי מהעיזבון;

אם הניח המוריש אחים או אחיינים או הורי הורים – שני שלישים, ותנאי שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;

במקרה שלא הניח המוריש ילדים, נכדים, הורים, אחים או אחיינים, יורש בן הזוג את העיזבון כולו.

לדוגמא: יעקב ולאה נשואים ולהם 3 ילדים. יעקב נפטר ולא כתב צוואה. במקרה כזה העזבון יחולק מחצית ללאה ומחצית לילדים (כל ילד יקבל שליש ממחצית = שישית) כאשר המכונית והמטלטלין יעברו במלואם ללאה.

ומה היה קורה אם חלילה יעקב נפטר ללא ילדים ? במצב כזה הרי שהוריו של יעקב היו יורשים יחד עם לאה אשתו כאשר החלוקה תהיה כדלקמן: מחצית תירש לאה ומחצית ירשו ההורים (באשר לדירת מגורים במקרה של נישואין מעל 3 שנים אופן החלוקה משתנה).

סדר הקדימויות בין היורשים לפי דין הינו כדלקמן: ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי-הוריו. כאשר החלוקה בין ילדי המוריש הינה בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.

במקרה של פטירה של אחד היורשים הרי שיורשיו נכנסים לנעליו (למעט במקרה שנותר בן זוג, הורים או הוריהם).

לפיכך אם לדוגמא לדוד היו שלושה בנים אברהם יצחק ויעקב ויעקב נפטר הרי שבנו של יעקב יוסף יכנס בנעלי אביו ויהיה זכאי לחלקו של דוד בעזבון.

כמו כן קובע החוק כי לעניין ילד מאומץ (אימוץ כדין) הרי שהוא יורש את מאמצו כאילו הוא ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ. כאשר אין אף יורש בהתאם למגוון האפשרויות שתוארו לעיל הרי שבהתאם להוראות החוק  – באין יורש מקרב בני משפחתו של המוריש, תירש המדינה כיורשת על פי דין.

צרו איתנו קשר

נשמח לעזור בכל נושא ולענות לך על כל שאלה בהקדם:

הרב משה הלוי לוין 3, נתניה

חיוג עכשיו: 050-8284830

סגירת תפריט